א) כשם שמצוה להיות כל קרבן הבא מבעלי חיים, תמים ונבחר, כך מצוה שהנסכין יהיו תמימים ונבחרים, שנאמר 'תמימים יהיו לכם ונסכיהם', ללמד שיהיו הנסכים תמימים, שלא יביא נסכים לא מיין מעושן, ולא סולת שהתליעה, ולא יבלול בְּשמן שריחו או טעמו רע.
ב) וכן עצי המערכה, לא יהיו אלא נבחרים, ולא יהיה בהם תולעת. וכל עץ שהתליע כשהוא לח, פסול למזבח. אך אם התליע כשהוא יבש, גורר [מגרד] את המקום שהתליע, והשאר כשר. ועצי סתירה – עצים שבאו מכלי שנסתר והתפרק, פסולין, לעולם לא יביאו אלא עצים חדשים.
