פרק כב א וַ֭יַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּמָנִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ ב הַלְאֵ֥ל יִסְכָּן־גָּ֑בֶר כִּֽי־יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃ ג הַחֵ֣פֶץ לְ֭שַׁדַּי כִּ֣י תִצְדָּ֑ק וְאִם־בֶּ֗֝צַע כִּֽי־תַתֵּ֥ם דְּרָכֶֽיךָ׃ ד הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ יֹֽכִיחֶ֑ךָ יָב֥וֹא עִ֝מְּךָ֗ בַּמִּשְׁפָּֽט׃
֍ ֍ ֍
פרק כב
הקדמה למענה השלישי של אליפז התימני: אחרי שאיוב בדבריו דחה את כל דברי רעיו, הן לגבי שאלת צדיק ורע לו, והן לגבי שאלת רשע וטוב לו, חזר אליפז התימני לערוך תשובה על שתי השאלות יחד, ועיקרה, כי כיון שרצה ה' שתהיה עבודת בני האדם בעולם הזה נעשית לשם ה', ולא לשם שכר ולא מיראת העונש, הרי אם היו הצדיקים מקבלים שכרם מיד והרשעים היו נענשים מיד, היו הכל נוהגים כצדיקים כדי לקבל שכר, והיו נמנעים מעבירות כדי שלא ייענשו, ואין זו התכלית הראויה, כי העושה מצוות כדי לקבל שכר אינו עובד את ה' באמת אלא עובד הוא את עצמו, ולתועלת עצמו הוא עושה מצוות, ואין זו העבודה הרצויה לפני ה'. וגם באופן זה לא היה מקום לשכר ועונש בעולם הבא, כי כמעט ולא היתה בחירה חופשית לאדם. ולכן מנהיג ה' את העולם באופן שבעולם הזה לא ניכר השכר לצדיקים ולא העונש לרשעים, ויש לאדם בחירה חופשית, כי היצר מסית אותו לעבור עבירות, ומאחר ואינו רואה מיד את עונשם של הרשעים עשוי הוא להתפתות לכך ולהאמין שאין ה' משגיח בעולמו, אלא הכל מתנהל על פי הטבע ומערכת הכוכבים והמזלות, ומי שאף על פי כן עובד את ה' כראוי הרי זה עמד בנסיון וראוי הוא לקבל שכרו לעולם הבא, ולעומת זאת הרשעים יקבלו שם את עונשם.
(א) וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי, וַיֹּאמַר.
(ב) הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר – וכי תהיה לה' שמחה והנאה מעבודת האדם באופן כזה, כִּי יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּיל – אם היה ה' משכיל את האדם ומראה לו מיד את שכרם של הצדיקים ועונשם של הרשעים.
(ג) הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי – וכי יהיה רצון ה' כִּי תִצְדָּק – שתעשה מעשים צדיקים וישרים, וְאִם בֶּצַע כִּי תַתֵּם דְּרָכֶיךָ – אם תקבל מיד בצע ושכר תמורת זאת שתלך בדרך תמימה ושלימה, והרי באופן זה אינך עובד את ה' ומכיר שטוב הדבר ללכת בדרכו, אלא עובד אתה את עצמך, וכדי להיטיב לעצמך אתה נוהג בדרך ישרה, ומקבל על כך שכרך מיד, ואין חפץ לה' בעבודה כזו.
(ד) הֲמִיִּרְאָתְךָ יֹכִיחֶךָ – וכן מה שתמנע מלעשות עבירות, זהו כיון שאתה מתירא שיוכיח אותך ה' מיד להעניש אותך, ויָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּט, ואין זו העבודה הרצויה לפני ה'.
