ט בֶּן־שְׁמוֹנֶ֤ה שָׁנִים֙ יְהֽוֹיָכִ֣ין בְּמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ וַֽעֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ י וְלִתְשׁוּבַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה שָׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֔ר וַיְבִאֵ֣הוּ בָבֶ֔לָה עִם־כְּלֵ֖י חֶמְדַּ֣ת בֵּית־יְהוָ֑ה וַיַּמְלֵךְ֙ אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ אָחִ֔יו עַל־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָֽם׃ יא בֶּן־עֶשְׂרִ֧ים וְאַחַ֛ת שָׁנָ֖ה צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֑וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ יב וַיַּ֣עַשׂ הָרַ֔ע בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו לֹ֣א נִכְנַ֗ע מִלִּפְנֵ֛י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא מִפִּ֥י יְהוָֽה׃ יג וְ֠גַם בַּמֶּ֤לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מָרָ֔ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיע֖וֹ בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיֶּ֤קֶשׁ אֶת־עָרְפּוֹ֙ וַיְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָב֔וֹ מִשּׁ֕וּב אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
֍ ֍ ֍
(ט) בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְבִּירוּשָׁלִָם, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'.
(י) וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה – לאחר שעברה שנה מעת ששלח את גדודיו על יהויקים,שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר את גדודיו על יהויכין, וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּתבֵּית ה', וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.
(יא) בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
(יב) ואמנם צדקיהו עצמו היה מלך צדיק, אך וַיַּעַשׂ בשני דברים את הָרַעבְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו, בכך שלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִפִּי ה'.
(יג) וְגַם בכך שבַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד, אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים, וכיון שאנשי דורו של צדקיהו היו רשעים, גרם לו הדבר שלא ישמע לקול ירמיהו שאמר לו בנבואה להכניע את עצמו לפני נבוכדנצר, וַיֶּקֶשׁ אֶת עָרְפּוֹ, וַיְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ,מִשּׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
