ד בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק׃ ה לָכֵן֙ לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ד) בַּיּוֹם הַהוּא, שיבוא העונש על המשפחה הזו של הגזלנים, ויבואו עליהם אויבים ויטלו את כל הבתים והשדות מהעשירים, ויחלקו אותם מחדש בין יושבי העיר העניים [וכעין מה שאכן אירע בשעת החורבן (מלכים ב' כה יב) 'וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים'], יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל, וְנָהָה נְהִי נִהְיָה – יקוננו באופן שהאחד אומר דבר קינה וחבירו משיב כנגדו דברי נהי ואבל, והמשל יהיה כאילו המשפחה של הגזלנים מקוננת, והנגזלים משיבים להם, אָמַר הגזלן, שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ – הרי האויב שדד את בתינו, ועל כך משיב לו הנגזל, חֵלֶק עַמִּי יָמִיר – הרי את הבית הזה נטלת שלא כדין, בתמורה לשדה, ואת השדה עצמה לא נתת לבעל הבית, ואם כן האויב מחליף וממיר בחזרה את הבית אל בעליו הראשונים. וחוזר הגזלן ואומר, אֵיךְ יָמִישׁ לִי – איך יטול ממני האויב גם את השדה עצמה, והרי היא לא ניתנה לי בתמורה לבית. ומשיב לו הנגזל, לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק – האויב מחלק את השדות כדי להשיב לנו את מה שהיה לנו, כי גם השדות היו גזולות בידיכם.
(ה) וכיון שתכלית מעשי האויב היא להשיב את הגזילות שעשיתם, לָכֵן לֹא יִהְיֶה לְךָ, לגזלן, מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל בִּקְהַל ה', כלומר, לא תקבל חלק בבתים ובשדות שמחלק האויב לעניים, כי הכל היה גזול בידך, וחוזר עתה ליד הנגזלים.
