ד וְיָֽשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵֽנָת֖וֹ וְאֵ֣ין מַֽחֲרִ֑יד כִּי־פִ֛י יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת דִּבֵּֽר׃ ה כִּ֚י כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים יֵֽלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַֽאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ ו בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהוָ֗ה אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה וַֽאֲשֶׁ֖ר הֲרֵעֹֽתִי׃ ז וְשַׂמְתִּ֤י אֶת־הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּֽהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהוָ֤ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵֽעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
֍ ֍ ֍
(ד) ובאותו זמן גם לא תתעוררנה מלחמות מחמת חסרון במזון, שדבר זה גורם למלחמות וכיבוש, אלא וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, ולכל אחד תהיה פרנסתו מצויה, וְאֵין מַחֲרִיד, כי לא תהיה מלחמה כלל, כִּי פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר.
(ה) ומבאר מדוע יזכו ישראל לכל זה, מפני שבמשך כל שנות הגלות, הגם כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, בכל זאת ישראל לא נמשכו אחריהם כלל, אלא וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, אף על פי שסבלנו בשל כך רדיפות והריגות, ובזכות זה נזכה שבאחרית הימים תצא תורה מציון לכל העולם.
(ו) בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה', אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה – אאסוף את עשרת השבטים ממקום גלותם אשר ב'צלע', כלומר בפינת העולם במקום נידח שאינו ידוע, וכיון שהוגלו כולם יחד למקום אחד, צריכים הם רק 'אסיפה' ממקומם אל ארץ ישראל, וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה – ואת מלכות יהודה שהתפזרה על פני כל העולם, ונדחו אנשיה למדינות רבות, אקבץ מכל מקומות פזוריהם אל ארץ ישראל, וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי, כלומר, וזהו השבט אשר עברו רעות רבות וצרות, כי עשרת השבטים במקומם אינם נרדפים, ואילו שבט יהודה המפוזרים בין הגויים סובלים רעות רבות וצרות מהגויים שסביבם, וכן סבלו אנשי יהודה לאחר שחזרו לארץ ישראל בזמן בית שני, בימי היוונים ובחורבן בית שני, ובשאר הגלויות.
(ז) וְשַׂמְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה – את עשרת השבטים, שכעת אינם נחשבים כלל כחלק מעם ישראל, כי אין ידוע היכן מקומם והאם נשארו בדת ישראל, לכן כנגד זה אשים אותם לִשְׁאֵרִית – לגלות את מקומם ולהביאם, ולהחשיבם כחלק מישראל. וְהַנַּהֲלָאָה – ואת שבט יהודה, שנדחה 'הלאה' ממקום למקום, כי סבל גירושים ורדיפות בכל ארצות הגויים, שדחוהו והשליכוהו הלאה מארץ לארץ ומאומה לאומה, והתמעטו מאד ונחלשו על ידי כל הרדיפות וההריגות, כנגד זה אשים אותם לְגוֹי עָצוּם, וּמָלַךְ ה' עֲלֵיהֶם, כי יהיו כל ישראל תחת מלכות ה' והשגחתו הפרטית, ותהיה המלוכה בְּהַר צִיּוֹן, ולא תיפסק עוד אלא תימשך מֵעַתָּה [-מעת הגאולה] וְעַד עוֹלָם, כי לא יגלו עוד.
