ז) ה'הין' שהוזכר במידות הנסכים הוא שנים עשר לוג. וכבר הודענו שיעור הלוג עם מדות אחרות בהלכות עירובין. וה'עשרון' הוא העומר, שהוא שיעור חלה, וכבר ביארנו שיעורו בענין חלה.
ח) כשמודדין את הנסכים או את המנחות, בין מנחת יחיד ובין מנחת צבור, אין מודדין אותו במדה של שלשה עשרונים לפר, או של שנים לאיל, אלא מודד הכל בכלי של עשרון אחד שהיה במקדש, ולצורך האיל מודד בו פעמיים, ולצורך הפר מודד בו שלש פעמים. וכן השמן של נסכים מודדין אותו במדתו שבמקדש, ושמן של מנחות היחיד מודדים בלוג שבמקדש. כמנין העשרונות של הסולת כך מנין הלוגין של השמן.
