יג זֶ֤ה ׀ חֵֽלֶק־אָדָ֖ם רָשָׁ֥ע ׀ עִם־אֵ֑ל וְֽנַחֲלַ֥ת עָֽ֝רִיצִ֗ים מִשַּׁדַּ֥י יִקָּֽחוּ׃ יד אִם־יִרְבּ֣וּ בָנָ֣יו לְמוֹ־חָ֑רֶב וְ֝צֶֽאֱצָאָ֗יו לֹ֣א יִשְׂבְּעוּ־לָֽחֶם׃ טו שְׂ֭רִידָו בַּמָּ֣וֶת יִקָּבֵ֑רוּ וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃
֍ ֍ ֍
(יג) ומביא איוב את התשובה שאמר לו בלדד השוחי (פרק כ' פסוק כ"ט), כדי לדחות את שאלתו מדוע יש רשע וטוב לו, ועל כך אמר שזֶה [-העונש שיובא בפסוק הבא] הוא חֵלֶק אָדָם רָשָׁע עִם אֵל, וְנַחֲלַת עָרִיצִים מִשַּׁדַּי יִקָּחוּ – והעריצים הרבים יקבלו עונש כללי, שהוא כמו 'נחלת ירושה' המגיעה להם מעם ה'.
(יד) והעונש הוא שגם אִם בתחילה יִרְבּוּ בָנָיו, הרי סופם יהיה לְמוֹ חָרֶב, וְצֶאֱצָאָיו הקטנים לֹא יִשְׂבְּעוּ לָחֶם.
(טו) ועל תשובה זו טוען איוב ואומר שהם דברי הבל, כי הרי ראינו ששְׂרִידָו בַּמָּוֶת יִקָּבֵרוּ – מיד לאחר מותו יקברו את שרידי גופו, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה, כי ישאיר להן כסף וזהב לרוב.
