טו) כפי שהתבאר, צריך הבעלים לסמוך על הקרבן לפני הקרבתו, ולהתוודות עליו, וכיצד מתודה, אומר 'חטאתי עויתי פשעתי, ועשיתי כך וכך [-מפרט את חטאו], וחזרתי בתשובה לפניך, וזו כפרתי'. היה הקרבן שלמים, סומך בכל מקום שירצה מן העזרה, במקום שחיטה. ויראה לי שאינו מתודה על השלמים, שהרי אינו בא על חטא ואינו מכפר, אבל אומר עליו דברי שבח.