כ) כל קדשי הקדשים שאירע בהן פיסול קודם הפשטן, אין עורותיהן לכהנים. ואם אירע הפסול לאחר הפשטן, עורן לכהנים. וכל העורות מחלקין אותן אנשי משמר ביניהן מערב שבת לערב שבת.
כא) המתפיס [-המקדיש] עולתו לבדק הבית, וכן המקדיש נכסיו, והיו בהן זכרים, שדינן שיקרבו עולות, אין עורותיהן לכהנים שנאמר 'עולת איש', פרט לעולת הקדש. אלא ימכרו העורות, ויפלו – ינתנו דמיהם לבדק הבית. אחד עולת איש או אשה או עכו"ם או עבד, עורותיהן לכהנים, לא נאמר 'איש' אלא להוציא ההקדש.
