כב אֲבַדּ֣וֹן וָ֭מָוֶת אָ֣מְר֑וּ בְּ֝אָזְנֵ֗ינוּ שָׁמַ֥עְנוּ שִׁמְעָֽהּ׃ כג אֱ֭לֹהִים הֵבִ֣ין דַּרְכָּ֑הּ וְ֝ה֗וּא יָדַ֥ע אֶת־מְקוֹמָֽהּ׃
֍ ֍ ֍
(כב) וכיון שחכמת ה' נעלמת מעיני האדם, ואין בני האדם משיגים את ההנהגה האלוקית בעולם הזה, כי הם רואים תהפוכות בכך שהצדיק מיוסר והרשע מצליח, לכן יאמרו שאֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ, בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ של החכמה, ורומז בכך איוב לטענות רעיו, שאמרו שהשכר והעונש האמיתיים הם לאחר מיתת האדם, באופן שאחרי מיתת האדם ואובדן גופו, יכיר בחכמה האלוקית, כי יראה שהצדיק מקבל את שכרו והרשע מקבל את עונשו.
(כג) ורק אֱלֹהִים הוא שהֵבִין דַּרְכָּהּ של החכמה, כיצד היא משתלשלת מהעולם העליון אל העולם הזה, לתת שכר ועונש לבני האדם, וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ של החכמה, כי שרשה נמצא למעלה, אצל ה', המנהיג את כל העולמות בצדק, לפי חכמתו האמיתית, הנעלמת מעיני כל חי.
