ג) חטאת שנפסלה, אין דמה הבלוע בבגד טעון כיבוס, בין שהיתה לה שעת הכושר, בין שלא היתה לה שעת הכושר. ואי זו הוא שהיתה לה שעת הכושר, כגון שהפסול שבה הוא מחמת שלנה, ושנטמאת, ושיצאת חוץ לעזרה, שהיה דמה ראוי להזאה, ונפסל. ואי זו היא שלא היתה לה שעת הכושר, כגון שנפסלה בשחיטה או בזריקת הדם, שמעולם לא הוכשר דמה להזרק על המזבח.
ד) בגד שבלע את דם החטאת, אין טעון כיבוס אלא מקום הדם בלבד, ולא כל הבגד. והוא – ובתנאי שיהיה הדם על כלי שראוי לקבל טומאה, וראוי לכיבוס. אבל אם ניתז על כלי עץ או כלי מתכת, אינו טעון כיבוס, לפי שאינן ראויין לכיבוס, אלא גורדן בלבד.
