כא) כלי חרס שבישל בו החטאת, ויצא, מכניסו לעזרה ושוברו בפנים. ואם נטמא הכלי בחוץ, ואסור להכניסו לעזרה כשהוא טמא, נוקבו בשיעור שיש בו כדי שרש קטן, כדי שיטהר, ומכניסו ושוברו בפנים. ואם נקבו נקב גדול מזה, אינו שוברו בפנים, שהרי כבר אינו 'כלי', ואין שוברין בפנים אלא כלים.
וכן כלי מתכות שבישל בו, ויצא חוץ לעזרה, מכניסו ומורקו ושוטפו בפנים. ואם נטמא כשיצא, פוחתו עד שיטהר, ומכניסו בפנים, וחוזר ומרדדו עד שיסתם הפחת ויחזור כתבנית הכלים, ואחר כך מורקו ושוטפו בעזרה, והטעם שאינו יכול למרקו קודם שיחזור וייעשה כלי, לפי שנאמר 'ואם בכלי נחשת' וגו', ללמד שאין מוריקן בפנים אלא כלים.
