א תְּפִלָּ֖ה לַֽחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת׃ ב יְהוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵאתִי֒ יְהוָ֗ה פָּֽעָלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר׃
֍ ֍ ֍
פרק ג (א) תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא, עַל כלי נגינה ששמו שִׁגְיֹנוֹת, ותפילה זו מחולקת לשלשה חלקים, בתחילה (פסוקים ב-ג) התפלל על הזמן שישראל בגלות, שלא יסתיר מהם ה' את פניו. אחר כך (פסוקים ג-יג) התפלל על הנהגת ה' בזמן הגלות ועל התגלותו בשעת הגאולה, ובסוף (פסוקים יד-יט) התפלל על זמן חבלי משיח, שיהיו ישראל למשיסה, והודיע שצרות אלו הם הסימן לגאולה הקרובה.
(ב) ה', שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ – אחרי ששמעתי את השמועה שהגדת לי, שאחרי גאולת בבל תהיה גלות נוספת וארוכה יותר, יָרֵאתִי, שמא באורך הגלות יאבדו ישראל בין העמים, ועל כך התפלל וביקש, ה', פָּעָלְךָ שפעלת עם ישראל בדורות הראשונים, שהנהגת אותם בניסים גלויים, גם בְּקֶרֶב שָׁנִים של הגלות, חַיֵּיהוּ – תחיה ותקיים את ההשגחה הזו, כי אף שבשנות הגלות לא יהיו ניסים תמידיים, מכל מקום תחיה ותתקיים השגחת ה' באופן נסתר, ועל ידי זה יחיה ויתקיים פועל ה' שפעל בשנים הקדומות לייחד לו את ישראל לעם, וגם ההשגחה הניסית לא תעלם לגמרי, אלא בְּקֶרֶב שָׁנִים של הגלות, תּוֹדִיעַ מפעם לפעם את הנהגתך הניסית והגלויה, עד שיידעו הכל שאתה משגיח על ישראל בהשגחה פרטית גם בימי הגלות, וגם בְּרֹגֶז – בעת שאתה רוגז על עוונותיהם, רַחֵם תִּזְכּוֹר – תזכור לרחם עליהם, שלא יכלו ויאבדו בשנות גלותם.
