יג. יגורט"י שקורין בערבי לב"ן שהוא קפוי ויבש, ומניחין עליו מים ומוחין אותו ע"י כף, הארכתי בדבר זה בתשובתי בס"ד בסה"ק רב פעלים, וכתבתי דבזה ליכא אותם תרי טעמי שכתב מר"ן ז"ל בב"י גבי שלג וברד דאסור לרסקו בידים, ושוב הבאתי דברי מר"ן ז"ל בסי' שכ"ח סעיף כ"ב, גבי מכה דאין סכין בחלב, מפני שהוא נימוח, וכתב בב"י דהוא דומיא דרסוק שלג וברד שנתבאר בסי' ש"ך, וכתבתי דבאמת הנך טעמי דשלג וברד ליכא בחלב, אך מוכרח לומר דמר"ן אוסר בחלב משום הטעם שכתב רש"י ז"ל בשלג וברד דדמי למלאכה שבורא המים, ואף על גב דבאמת יש לחלק, דכאן אין גופו נעשה מים ואין כאן בורא מים, עכ"ז ס"ל למרן דיש לאסור מפני שנראה לעיני העולם כך דדמי לשלג וברד לפי ראות עינים, ולכן לענין הלכה העליתי מאחר דמר"ן ז"ל בסי' שכ"ח הנז' אסר בחלב דמדמי ליה לשלג וברד, וכן רמ"א ז"ל בהגה"ה סי' שכ"ו ג"כ כתב לאסור, ועיין כתונת יוסף סי' י"ב וכף החיים אות ק', לכן נראה דאסור לרסק היגורט"י שקורין בערבי לב"ן שהוא קפוי ויבש ולמחותו במים כדין שלג וברד, מיהו כתבתי דפה עירנו בגדאד המנהג פשוט וידוע ומפורסם, להמחות היגורט"י הקרוש במים ולעשותו בידים ע"י כף המיוחד לזה, וכיון שיש כאן מנהג ידוע בזה, מוכרח לומר שנהגו כסברת הרמב"ם ז"ל ודעמיה שהם גדולים, וכן רבים דס"ל מותר לרסק השלג והברד לתוך המים, ולא אסרו אלא רק לרסקו בידים שלא בתוך המשקה, ולכן כיון דמניחין מים בתוך זה היגורט"י וממחין אותו בו נהגו היתר בכך, ואין למחות בידם ורק המחמיר תבא עליו ברכה:
תפריט
תפריט
שני
ד' אלול התשפ"ו
