יז) אין הקטן – ילד כהן חולק [-נוטל חלק] אפילו בקדשים קלים, אף על פי שמותר להאכילו קדשי קדשים. וכן אשה ואנדרוגינוס [-שיש לו סימני זכר וסימני נקבה] אין חולקים להם בקדשי המקדש כלל, שנאמר 'איש כאחיו'. אבל כהן בעל מום, בין מום קבוע ובין מום עובר, בין שנולד במומו בין שהיה תמים ונפסל, אף שאינו עובד עבודה בבית המקדש, מכל מקום חולק ואוכל, שנאמר לגבי בעל מום 'לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל' וגו'.
והוא – ובתנאי שיהיה הכהן ראוי לאכילה, אבל אם היה טמא ביום, [בין תמים ובין בעל מום] אינו חולק לאכול לערב, אף שבערב הוא יהיה טהור.
יח) וכהן גדול אוכל מהקרבנות שלא בחלוקה, אלא נוטל כל מה שירצה.
