יט) כל כהן הראוי לאכילת הקדשים בשעת הקרבן, חולק לאכול. וכל מי שאינו ראוי לאכול בשעת העבודה, אף על פי שהוא ראוי לעבודה, והרי הוא ראוי לאכול לערב, אינו חולק כדי להניח חלקו לערב. כיצד, טבול יום [-שטבל ביום, וגמר טהרתו בלילה], ומחוסר כפורים [-שעדיין לא הקריב את קרבנותיו], והאונן ביום הקבורה, בין כהן גדול [שמותר לו לעבוד באוננות אך אסור לו לאכול], בין כהן הדיוט [שאסור לו לעבוד], אין חולקין לאכול לערב.
כ) כל כהן שאינו ראוי לאכול קרבנות, אינו ראוי לעבוד, חוץ מכהן גדול האונן, שהוא מקריב ואינו אוכל, כמו שביארנו. וכל כהן שאינו ראוי לעבוד אינו ראוי לאכול, חוץ מבעל מום, שהרי נתפרש בתורה.
