כא) כל כהן שאין לו חלק בבשר הקרבנות, אין לו חלק בעורות. אפילו היה טמא בשעת זריקת דמים, וטהור בשעת הקטר חלבים, אינו חולק בבשר, שנאמר 'המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה', ו'המקריב' היינו זריקת השם, ו'החלב' הוא הקטר החלבים, ללמד שאין חלק לכהן בבשר הקרבן עד שיהיה טהור וראוי לעבודה משעת זריקה עד אחר הקטר חלבים.
כב) היה הכהן טהור בשעת זריקת הדם, ונטמא אחר זריקה, וטבל, והרי הוא טהור אף בשעת הקטר חלבים, הדבר ספק אם חולק או אם אינו חולק, לפיכך אם תפס אין מוציאין מידו.
כג) קרבן צבור הבא בטומאה, אף על פי שהטמאים מקריבין אותו, אין חולקין עם הטהורין לאכול לערב, מפני שאינם ראויים לאכילה.
