יח נוּגֵ֧י מִמּוֹעֵ֛ד אָסַ֖פְתִּי מִמֵּ֣ךְ הָי֑וּ מַשְׂאֵ֥ת עָלֶ֖יהָ חֶרְפָּֽה׃ יט הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כָּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהֽוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּֽלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכָל־הָאָ֖רֶץ בָּשְׁתָּֽם׃ כ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָבִ֣יא אֶתְכֶ֔ם וּבָעֵ֖ת קַבְּצִ֣י אֶתְכֶ֑ם כִּֽי־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֜ם לְשֵׁ֣ם וְלִתְהִלָּ֗ה בְּכֹל֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבֽוּתֵיכֶ֛ם לְעֵֽינֵיכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יח) נוּגֵי מִמּוֹעֵד – גם אותם המלאים יגון וצער על כך שמעדו רגליהם מדרך היושר של האמונה בה', והם אותם שלא עמדו בנסיונות בדורות שגזרו הגויים גזירות שמד על ישראל, וליבם מלא תוגה על כך שיצאו מכלל ישראל, אָסַפְתִּי – אאסוף אותם לחזור להיות חלק מהעם, כי הרי מִמֵּךְ הָיוּ – מעם ישראל הם היו, והעבירו אותם על דתם בעל כרחם, מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה – ובכך אשא מעליהם את חרפתם, כי בהיותם בין הגויים חירפו אותם על כך שהם מצאצאי ישראל, ועתה אאסוף את חרפתם ואכניסם לקהל ישראל.
(יט) הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת כָּל מְעַנַּיִךְ – אעשה נקמות בכל הגויים שעינו אותך במשך הדורות להעבירך על הדת, בָּעֵת הַהִיא של הגאולה השלימה, וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה – אותם שמעדו רגליהם מדרך האמונה, והם כצולעים לענין זה, וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ – את אותם שעמדו בנסיון ולא עברו על דתם, ומחמת כן הודחו וגורשו מארצותיהם למקומות נידחים, אקבצם מארבע כנפות הארץ, וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם בְּכָל הָאָרֶץ בָּשְׁתָּם – את אותו הדבר שביישו אותם בו, והיינו אמונתם בה', אשים לתהילה ולשם נכבד בכל העולם, כי האמונה בה', שמתחילה גרמה להם בושה בעיני הגויים, היא תהיה הסיבה לכבודם עתה.
(כ) בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם – את כל העוברים על דתם מחמת רדיפות והריגות הגויים, אביא אל הדת האמיתית, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם – ובאותו זמן אקבץ את כל הנידחים לקצוות הארץ מחמת הרדיפות הללו, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, על ידי הגבורות והניסים שיעשה להם ה' בעת מלחמת גוג ומגוג, שיתפרסם שמם לתהילה בכל העולם, וזה יהיה בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם בעת הגאולה העתידה, אָמַר ה'.
