ה הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּֽבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃ ו אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּֽעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃ ז אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֥וֹ מַה־מִּיָּֽדְךָ֥ יִקָּֽח׃
֍ ֍ ֍
(ה) הַבֵּט אל השָׁמַיִם, שהם רחוקים ממך, וּרְאֵה – ותבין שלא יתכן שהמזלות והכוכבים משפיעים על הנהגתך ומכריחים את מעשיך, אלא ודאי הבחירה בידך [וזו תשובה לאיוב עצמו, הטוען שאין לבני האדם בחירה], וְשׁוּר – הבט למרחק ותראה את השְׁחָקִים, כי גָּבְהוּ מִמֶּךָּ, כי השחקים גבוהים יותר מהשמים, ומזה תבין שגם אתה במעשיך אינך משפיע עליהם דבר, וכל שכן שאין הנהגתך משפיעה באמת על ה' יתברך, שהוא גבוה מעל גבוה, ורחוק יותר מכל מה שרחוק בעיניך [וזו תשובה לרעיו של איוב, שחשבו שכביכול עבודת האדם היא ביחס אמיתי לגדלותו של ה', ולכן צריך האדם לעבוד את ה' יותר מכוחותיו, כראוי לגדלותו של ה'].
(ו) ומכך תבין, כי אִם חָטָאתָ, מַה תִּפְעָל בּוֹ – וכי תפעל בה' איזה שינוי [כי כל הפעולות וההרגשות של כעס וחימה ועצבות הם דברים ששייכים רק בבני האדם, ואינם יכולים להאמר ביחס לה', שלא ישיגוהו משיגי הגוף, אלא בכל מקום שנאמרו לשונות אלו היינו ביחס לבני האדם, שה' נוהג עמהם בהנהגות אלו, אך לא יעלה על הדעת שמחמת מעשי בני אדם יש שינוי בה' חלילה], וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ – גם אם תפשע במרד, שהוא חמור מהחטא, ותוסיף לעשות כן פעמים רבות, לא רק שלא תפעל בו כלל, אלא מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ, וכי יהיה בכך איזה פגם בכבודו, לפי האמת.
(ז) וכן בהיפך, אִם צָדַקְתָּ במעשיך הטובים, מַה תִּתֶּן לוֹ, והרי כל השגותיך הם בדברים גשמיים, שאין להם שום יחס לרוחניות של ה', אוֹ גם אם היה לך מה לתת לה', מַה מִּיָּדְךָ יִקָּח – וכי הוא צריך לקחת זאת ממך, והרי הכל שלו, והכל בידו, בני האדם עצמם וכל אשר להם, ואינו צריך להם כלל.
