יא) ולדות שנתערבו – תינוק של ישראל ותינוק של כהן שנתערבו, והרי כל אחד מהן שמביא מנחה ספק מנחתם נקמצת כמנחת ישראל ואינה נאכלת כמנחת כהנים, כיצד עושים, הקומץ קרב בפני עצמו, שהרי בין אם זו מנחת כהן ובין אם זו מנחת ישראל יש להקטיר חלק זה, והשירים אינם נאכלים מספק, אלא מתפזרין על בית הדשן.
יב) כל הנשים הנשואות לכהנים, בין כהנת [-בת כהן] בין ישראלית [-בת ישראל], שהביאו מנחה, אין שירי מנחותיהן נאכלים, מפני חלק הבעל שבמנחה, שאינו אוכל. ואינה כולה לאשים כמנחת כהן, מפני חלק האשה. אלא הקומץ קרב לעצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן.
הקמיצה נעשית בכל מקום בעזרה, ואם קמץ בהיכל, כשירה.
