ט) שליח ציבור, מוציא את הרבים ידי חובתן. כיצד, בשעה שהוא מתפלל בקול, והם שומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, הרי הן כמתפללין. במה דברים אמורים, כשהשומע אינו יודע להתפלל בעצמו, אבל היודע להתפלל בעצמו אינו יוצא ידי חובתו אלא בתפלת עצמו:
י) במה דברים אמורים, שהיודע להתפלל אינו יוצא ידי חובתו על ידי שמיעת שליח הציבור, בשאר ימות השנה, חוץ מראש השנה ויום הכפורים של שנת היובל, אבל בשני ימים אלו, שליח ציבור מוציא את היודע כשם שמוציא מי שאינו יודע, והטעם לכך, מפני שהם ברכות ארוכות, ואין רוב היודעים אותן יכולין לכוון דעתן כשליח ציבור, לפיכך, אם רצה היודע לסמוך בשני ימים אלו על תפלת שליח ציבור להוציאו ידי חובתו, הרשות בידו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
