א) כל הקרבנות כולן, בין קרבנות בהמה ועוף בין קרבנות מנחות, מצות עשה להקריבן בבית הבחירה, שנאמר 'ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך'. וכן מצות עשה להיות כל אדם מטפל ומביא קרבנות בהמה שנתחייב להקריבן, מחוצה לארץ לבית הבחירה, שנאמר קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא וגו', מפי השמועה למדו – קבלו חכמים שפסוק זה אינו מדבר אלא בקדשי חוצה לארץ, שהוא מטפל בהם עד שיביאם לבית הבחירה.
ב) המקריב קרבן חוץ לעזרה, ביטל מצות עשה, ועבר על לא תעשה, שנאמר 'השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה'. ואם הקריב במזיד, חייב כרת, שנאמר 'אשר יעלה עולה או זבח ואל פתח אהל מועד לא הביאו ונכרת מעמיו', ובשוגג מביא חטאת קבועה.
