ח וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־זְכַרְיָ֖ה לֵאמֹֽר׃ ט כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּ֤ט אֱמֶת֙ שְׁפֹ֔טוּ וְחֶ֣סֶד וְרַֽחֲמִ֔ים עֲשׂ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃ י וְאַלְמָנָ֧ה וְיָת֛וֹם גֵּ֥ר וְעָנִ֖י אַֽל־תַּעֲשֹׁ֑קוּ וְרָעַת֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אַֽל־תַּחְשְׁב֖וּ בִּלְבַבְכֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(ח) וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל זְכַרְיָה לֵאמֹר, ובאה הנבואה לבאר לו מה הם הדברים שקרא ה' ביד הנביאים הראשונים אל ישראל, וכיון שלא שמעו לדבריהם, באו עליהם החורבן והגלות.
(ט) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת על ידי הנביאים הראשונים לֵאמֹר, מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ, ואז ינהג ה' עמכם מידה כנגד מידה ויעשה לכם משפט באויבכם, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וכנגד זה יעשה עמכם ה' חסד ורחמים.
(י) וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם, גֵּר וְעָנִי, אַל תַּעֲשֹׁקוּ, אלא תשפטו אותם במשפט אמת, וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, אלא תנהגו כל אחד עם אחיו בחסד וברחמים.
