כג כֹּֽה־אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֤ר יַֽחֲזִ֨יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם׃ פרק ט א מַשָּׂ֤א דְבַר־יְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חַדְרָ֔ךְ וְדַמֶּ֖שֶׂק מְנֻֽחָת֑וֹ כִּ֤י לַֽיהוָה֙ עֵ֣ין אָדָ֔ם וְכֹ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ב וְגַם־חֲמָ֖ת תִּגְבָּל־בָּ֑הּ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן כִּ֥י חָֽכְמָ֖ה מְאֹֽד׃
֍ ֍ ֍
(כג) אמנם לאחר שיהיה הדבר הזה, שידרשו הגויים את ה' בירושלים, יגיע זמן שגם יכירו כולם בקדושת התורה ובאמיתות האמונה בה', כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, כבר לא ילכו לירושלים מצד עצמה, אלא ילכו ליהודים עצמם, שילמדו אותם את הדת והאמונה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי – על ידי שיראו שיש ציצית בכנף בגדו יכירו שהוא יהודי, ומחמת כן יחזיקו בו לֵאמֹר, נֵלְכָה עִמָּכֶם, ללמוד את דרכי עבודת ה', כִּי שָׁמַעְנוּ שאֱלֹהִים עִמָּכֶם.
פרק ט (א) ובאותו זמן כבר לא יהיה דבר ה' רק בירושלים ובארץ ישראל, אלא יהיה מַשָּׂא דְבַר ה' גם במקומות רחוקים, בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ, שהיא רחוקה מאד, וגם שם יבקשו הגויים מהיהודים שבאותו מקום שילמדו אותם את דת האמת, ואף עיקר השראת השכינה, שכעת היא בירושלים וארץ ישראל, הרי לעתיד לבוא תתרחב, וְדַמֶּשֶׂק תהיה מְנֻחָתוֹ, כי ארץ ישראל תתפשט עד שקצה גבולה הצפוני יהיה בדמשק, כִּי לַה' עֵין אָדָם – כי עיני כל בני האדם תצפנה לה', וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל – יחד עם כל שבטי ישראל, שהם המצפים העיקריים לה'.
(ב) ובאותו זמן, כאשר תתרחב ארץ ישראל, וְגַם העיר חֲמָת תִּגְבָּל בָּהּ – תהיה בגבול הצפוני של ארץ ישראל, וכן צֹר וְצִידוֹן, כִּי [-אשר היא עתה] חָכְמָה מְאֹד, תהיה מגבולות ארץ ישראל.
