(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו השבוע ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)
יג. וכן המוכר את החמור מכר את המרדעת ואת האוכף אף על פי שאינן עליו, אבל לא מכר את השק ולא מרכבת הנשים ואפילו היו עליו בשעת המכר. (הלכות מכירה פרק כז הלכה ד)
יד. האומר לחבירו שפחה מעוברת אני מוכר לך, פרה מעוברת אני מוכר לך, מכר לו את הולד, שפחה מניקה אני מוכר לך, פרה מניקה אני מוכר לך, לא מכר לו את הולד, חמורה מניקה אני מוכר לך מכר לו את הסיח שאין אדם קונה חמורה לחלבה. (הלכות מכירה פרק כז הלכה ז)
טו. המוכר את הבור לא מכר את מימיו, מכר את האשפה מכר את זבלה, מכר כוורת מכר דבורים, מכר שובך מכר את היונים. (הלכות מכירה פרק כז הלכה י)
טז. הלוקח פירות שובך מחבירו אינו יכול ליטול כל הגוזלות שיולדו בו מעתה, מפני שהאמהות בורחות נמצא שהחריב כל השובך אלא מניח מהן כדי ליישב השובך.
יז. וכמה מניח, אם היו בו אמהות ובנות בעת מכירת הפירות, מניח בריכה ראשונה שיולידו האמהות כדי שיצטוותו האמהות עם הבריכה הראשונה ועם הבנות שעמהם, ומניח ממה שיולידו הבנות שתי בריכות כדי שיצטוותו הבנות עם שתי הבריכות שהולידו, וכל הנולד מאחר שתי בריכות של בנות והבריכה הראשונה של אמהות הרי אלו שלו. (הלכות מכירה פרק כג הלכות יא-יב)
יח. הלוקח פירות כוורת מחבירו נוטל שלשה נחילים זה אחר זה מכאן ואילך נוטל נחיל ומניח נחיל כדי ליישב את הכוורת. (הלכות מכירה פרק כג הלכה יג)
יט. הלוקח זיתים מחבירו לקוץ, מניח האילן סמוך לארץ שתי גרופיות וקוצץ, לקח בתולת שקמה מגביה שלשה טפחים וקוצץ, סדן של שקמה שני טפחים, ובשאר אילנות טפח וקוצץ, בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה, בדקלים וארזים חופר ומשרש לפי שאין גזעו מחליף. (הלכות מכירה פרק כג הלכה טו)
כ. הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו אין לו קרקע, לפיכך אם מת האילן או נקצץ אין לו כלום, הגדילו שני אילנות והוציאו שריגים ואמירים יקוץ שמא יצמחו בארץ ויאמר למוכר שלשה אילנות מכרת לי ויש לי קרקע.
כל העצים שקוצץ בעל שני האילנות מהן, העולה מן הגזעים והוא הרואה פני החמה הרי הוא של בעל האילנות, והעולה מן השרשים והוא שאינו רואה פני החמה הרי הוא של בעל השדה, ובדקלים אין לבעל הדקל מן העולה כלום לפי שאין לו גזע. (הלכות מכירה פרק כד הלכות ו-ז)
כא. המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו ואפילו היו שלש נטיעות קטנות או שלשה בדי אילן, הרי יש ללוקח קרקע הראוי להם, ואפילו יבשו האילנות או נקצצו יש לו קרקע הראוי להם וקנה כל האילנות שביניהם.
כל מי שקונה שלשה אילנות ויש לו קרקע, אם הגדילו והוציאו חוטר יקוץ כדי שלא ימעט הדרך על בעל השדה, וכל השריגין והאמירים היוצאים מהם ואפילו מן השרשים הרי הן של בעל האילנות שהרי יש לו קרקע. (הלכות מכירה פרק כד הלכה ה)
