א) כיצד כותבין את המזוזה, כותבין שתי פרשיות, 'שמע', 'והיה אם שמוע', על דף אחד, ביריעה אחת, ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה כמו חצי צפורן, ואם כתבה בשנים או בשלשה דפין על אותה יריעה, כשירה, ובלבד שלא יעשנה כזנב או כמו עגול או כקובה – לא יכתוב באופן שהחלק העליון של הכתיבה צר, עם מעט מילים, והחלק התחתון רחב, או להיפך, או בעיגול, ואם עשה כאחת מאלה, פסולה. כתבה שלא על הסדר, כגון שהקדים פרשה לפרשה, פסולה. כתבה בשני עורות, אף על פי שתפרן, פסולה. ספר תורה שבלה, ותפילין שבלו, אין עושין מהן מזוזה, ולא מן הגליונים [-שולי היריעה] של ספר תורה אין כותבין עליו מזוזה, לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה:
ב) ומצוה לעשות ריוח שבין פרשת שמע לוהיה אם שמוע פרשה סתומה [כפי שיבואר להלן (פ"ח) כיצד עושים זאת], ואם עשה אותה פתוחה, כשירה, לפי שאינה סמוכה לה מן התורה. וצריך להזהר בתגין שבה, ואלו הן התגין שעושין במזוזה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!