א. אף על פי שאסור לאכול ולשתות קודם התפילה, אדם שהוא רעב או צמא מאד, הרי הוא נחשב כ'חולה', ולכן, אם הוא יכול לכוין בתפילה בלי לאכול או לשתות, יתפלל קודם אכילה או שתיה. ואם אינו יכול לכוין, רשאי הוא לאכול או לשתות קודם התפילה כדי שיוכל להתפלל בכוונה. (משנ"ב סי' פט)
ב. גם אדם שהתחיל לאכול בהיתר קודם עלות השחר, צריך להפסיק מאכילתו לאחר שעלה השחר. (שם)
