יד וְאֶתְּנֵךְ֙ לְחָרְבָּ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבוֹתָ֑יִךְ לְעֵינֵ֖י כָּל־עוֹבֵֽר׃ טו וְֽהָ֨יְתָ֜ה חֶרְפָּ֤ה וּגְדוּפָה֙ מוּסָ֣ר וּמְשַׁמָּ֔ה לַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבוֹתָ֑יִךְ בַּֽעֲשׂוֹתִי֩ בָ֨ךְ שְׁפָטִ֜ים בְּאַ֤ף וּבְחֵמָה֙ וּבְתֹֽכְח֣וֹת חֵמָ֔ה אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ טז בְּֽשַׁלְּחִ֡י אֶת־חִצֵּי֩ הָֽרָעָ֨ב הָֽרָעִ֤ים בָּהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לְמַשְׁחִ֔ית אֲשֶׁר־אֲשַׁלַּ֥ח אוֹתָ֖ם לְשַֽׁחֶתְכֶ֑ם וְרָעָב֙ אֹסֵ֣ף עֲלֵיכֶ֔ם וְשָֽׁבַרְתִּ֥י לָכֶ֖ם מַטֵּה־לָֽחֶם׃ יז וְשִׁלַּחְתִּ֣י עֲ֠לֵיכֶם רָעָ֞ב וְחַיָּ֤ה רָעָה֙ וְשִׁכְּלֻ֔ךְ וְדֶ֥בֶר וָדָ֖ם יַֽעֲבָר־בָּ֑ךְ וְחֶ֨רֶב֙ אָבִ֣יא עָלַ֔יִךְ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃
֍ ֍ ֍
(יד) עתה מתבאר הנמשל של מה שאמר ה' לעיל (פסוק ד') "וּמֵהֶם עוֹד תִּקָּח וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ מִמֶּנּוּ תֵצֵא אֵשׁ אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל", וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, כי הנשארים לאחר הריגת גדליה בן אחיקם הלכו למצרים והתפזרו בשאר הארצות, וחלקםהיו 'לחרבה', על ידי שנהרגו במצרים על ידי נבוכדנצר, והנשארים חיים היו 'לחרפה', לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר.
(טו) וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה – החירוף שיחרפו הגויים את ישראל על רוע מעשיהם, והגידוף שיגדפו הגויים את אלוקי ישראל ותורת ישראל, יהיו למוּסָר [-מהחירוף ראוי להם שיקחו מוסר שאירע הדבר מפני רוע מעשיהם], וּמְשַׁמָּה – אך הגידוף שיגדפו הגויים את אלוקי ישראל ותורתם יגרום להם לעונש, שיהיו שממה, לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, כי היה להם להתבונן ולראות שנעשה הדבר בהשגחת ה', בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה, כי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי, וכיון שהם לא יבינו זאת, ואדרבה, ידברו תועה על ה', ייענשו גם הם שייחרבו ארצותיהם.
(טז) ומבאר כיצד היה לגויים לראות שעונשם של ישראל בא בהשגחה פרטית מה', בְּשַׁלְּחִי אֶת חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם – בשאר הגויים, אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית, אֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אוֹתָם [-את חיצי הרעב הללו] לְשַׁחֶתְכֶם, לא בא הרעב על ישראל כפי שבא על יתר אומות העולם, אלא וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם – הוסיף ה' על ישראל את הרעב בהפלגה מיוחדת, וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה לָחֶם, וזו ראיה לכך שהרעב לא על ישראל בדרך טבעית, אלא כעונש מאת ה' על רוע מעשיהם.
(יז) וראיה נוספת לכך שהרעות באו על ישראל בהשגחה פרטית, כי אל באה עליהם צרת הרעב לבדה, אלא וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב, וְחַיָּה רָעָה, וְשִׁכְּלֻךְ. וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר בָּךְ, וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ, וכל זה אירע בהשגחה מיוחדת לרעה, כי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי.
