יג. דגים או בצים ואורז וכיוצא, שנתבשלו בקדרה של בשר נקיה, אף על פי שהקדרה בת יומה, מותר לאכול את המבושל ההוא בחלב, דאין כאן אלא נותן טעם בר נותן טעם, דמותר לכתחילה, וכל זה לדידן דאזלינן בתר הוראת מר"ן ז"ל, אבל להאשכנזים דאזלי בתר מור"ם ז"ל אסור לאכול המבושל ההוא בחלב לכתחילה, וסבירא ליה דאינו מותר אלא בדיעבד, שכבר נתן את המבושל ההוא בחלב. וגם לדידן דאזלינן בתר מר"ן ז"ל, אינו מותר לבשל לכתחילה דברים בקדרה של בשר בת יומא אדעתא דהכי כדי לאכלם בחלב, אלא רק אם נתבשלו בדיעבד, מותר לאכלם לכתחילה בחלב. ולכן, אסור לחמם מים לכתחילה בכלי בשר בן יומו כדי ללוש בהם את הפת, מפני דדרכם לאכול הפת עם החלב גם כן, וכן מרקחת שדרכם לאכול אותה עם הגבינה אסור לבשלה לכתחילה בכלי בשר בן יומו:
מיהו, אם אין הכלי בן יומו, דאיכא תרתי לטיבותא, שהוא נותן טעם לפגם, וגם נותן טעם בר נותן טעם, מותר לחמם מים לאפות הפת ולבשל מרקחת לאכלה עם הגבינה לכתחילה, עיין כנה"ג ובית דוד ושאר אחרונים, והמחמיר שלא לבשל אפילו בכלי שאינו בן יומו תבא עליו ברכה, וכן נוהגים בביתנו שיש להם כלי מיוחד לחמם בו מים ללוש בהם הפת, וכן לבשל בו מרקחת.
