א) אין עושין ספר תורה, לא ארכו יותר על היקפו, ולא היקפו יתר על ארכו. וכמה הוא אורכו, בגויל ששה טפחים, שהם ארבע ועשרים אצבעות, ואצבעות אלו נמדדות ברוחב הגודל של יד. ובקלף עושה או פחות או יותר, והוא -ובתנאי שיהא ארכו כהיקפו. וכן אם עשה בגויל פחות מששה טפחים, ומיעט את הכתב, או יתר על ששה והרחיב בכתב, עד שיהיה ארכו כהיקפו, הרי זה כמצוה:
ב) שיעור הגליון הריק שמשאיר מלמטה, ארבע אצבעות. ולמעלה, שלש אצבעות. ובין דף לדף, שתי אצבעות. לפיכך, צריך שיניח בתחלת כל יריעה ובסופה רוחב אצבע אחת, ועוד שיעור שיש בו כדי תפירה, שנמצא כשיתפור היריעה יהיה בין כל דף ודף בכל הספר כולו שתי אצבעות. ויניח מן העור בתחלת הספר ובסופו שיעור שיש בו כדי לגלול על העמוד, וכל השיעורין האלו למצוה, ואם חסר או הותיר, לא פסל: