ט. דבר שבשלו גוי, אפילו בשלו בבית ישראל ובכלי של ישראל, אסרוהו חז"ל משום חתנות, ועוד יש בזה טעם אחר שמא ירגיל ישראל לאכול מן תבשיליהם ויאכילוהו דבר טמא, אך לא אסרו חז"ל בבישולי גוים אלא בדבר שאינו נאכל כמו שהוא חי, וגם עוד תנאי שני שיהיה אותו דבר ראוי לעלות על שלחן מלכים ללפת בו הפת, או לקנוח סעודה, או בתורת מאכל, ואף על פי שאינו נאכל בתורת לפתן. ובין אם נשתנה מברייתו ע"י הבישול בין אם לא נשתנה אלא ניכר עדיין לאחר הבישול כמו בתחילה, ה"ז אסור משום בשולי גוים. והא דבעינן עולה על שלחן מלכים, לאו דוקא מלכים, אלא אפילו על שלחן שרים שבארץ ההיא נמי אסור, ועיין שיו"ב אות ב' ושאר אחרונים, וכן סבר רבינו האר"י ז"ל:
תפריט
תפריט
חמישי
ל' אב התשפ"ו
