פרק ח א הֲלֹֽא־חָכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃ ב בְּרֹאשׁ־מְרֹמִ֥ים עֲלֵי־דָ֑רֶךְ בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת נִצָּֽבָה׃ ג לְיַד־שְׁעָרִ֥ים לְפִי־קָ֑רֶת מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה׃
֍ ֍ ֍
פרק ח (א) ולעומת האשה המחטיאה שהוזכרה בפרק הקודם, הבאה בחושך ובסתר להכשיל את האדם, הֲלֹא החָכְמָה תִקְרָא לאדם בפרהסיא, וכיון שהחכמה באה בקבלה מעם ה' שנתן את התורה, והיא קוראת אל האדם מבחוץ, צריכה היא לקרוא לו בקול גדול, וּתְבוּנָה, שהיא באה מתוך שכל האדם, להתבונן ולהבין דבר מתוך דבר, אינה צריכה לקרוא בקול גדול, אלא תִּתֵּן קוֹלָהּ, שהוא קול נמוך יותר, שהאדם מרגישו מתוך ליבו.
(ב) והחכמה הבאה מלמעלה, מאת ה', בתחילה תעמוד בְּרֹאשׁ מְרֹמִים – במקום גבוה, עֲלֵי דָרֶךְ – ב'דרך', שהיא הדרך הגדולה שרבים עוברים בה, כי תחילה תבוא החכמה בדברים פשוטים וקלים, המסורים לכל בני האדם, והיינו ספורי התורה והמצוות כפי פשוטם, שהם מסורים אפילו להמון העם, ואחר כך בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה – תתייצב במקום שמשם פונים 'נתיבות', שהם דרכים קטנות וצדדיות, לכל אדם בפני עצמו, והם דברי התורה שאינם מסורים להמון העם, אלא רק לחכמים המהלכים בדרכים מיוחדות, כמו דרך הדרוש ודרך הלימוד המושכל שבתורה, ודרכי החסידות שבקיום המצוות ובהבנת טעמיהן.
(ג) אחר כך תעמוד החכמה לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת, שם יושבים הסנהדרין לשפוט את העם, ואלו הם חוקי התורה שבעל פה, שנמסרו לסנהדרין ולחכמי לב הגדולים, שהם קיבלו את כל התורה שבעל פה איש מפי איש, ומהם יוצאת ההוראה לכל ישראל, מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה – ואחר כך תרון החכמה בכניסה לפתחים החבויים, שם ישבו יחידים בסתר ועסקו בסודות התורה, כמו מעשה מרכבה ומעשה בראשית, שאינם נדרשים ברבים אלא ביחידות, ורק ליחידי סגולה.
