א. בזמן תפילת שמונה עשרה צריך האדם לכוין פירוש המילים שמוציא מפיו, ויחשוב בליבו, אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם – ודאי היה מסדר את הדברים היטב בפיו, ומתכוין בהם היטב כדי שלא יכשל, קל וחומר כשעומד לפני הקב"ה שיודע את כל המחשבות. (שו"ע ומשנ"ב סי' צח)
ב. אם באמצע תפילתו באה לו מחשבה אחרת, ישתוק עד שתתבטל מדעתו אותה מחשבה. (שם)