כא) מי שנתחייב באשם תלוי, והפריש שנים לאחריות, שאם יאבד האחד יתכפר בשני, מתכפר באחד, והשני ירעה עד שיפול בו מום, ויפלו דמיו לנדבה. ואין צריך לומר באשם ודאי שהוא כן.
כב) כל האשמות שבתורה באין בני שתים – בני שתי שנים, ובאים דווקא על ידי קנייתם בכסף שקלים – בשתי סלעים, חוץ מאשם מצורע ואשם נזיר, שהם בני שנה, ואין לדמיהם קצבה, אלא קונה בכל מחיר שימצא. אשם תלוי בא מן הקטנים או מן הגדולים, ומפי השמועה למדו [-וקיבלו חז"ל] שאינו בא אלא בכסף שקלים.
