כד מְגוֹרַ֣ת רָ֭שָׁע הִ֣יא תְבוֹאֶ֑נּוּ וְתַֽאֲוַ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃ כה כַּֽעֲב֣וֹר ס֭וּפָה וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּ֗יק יְס֣וֹד עוֹלָֽם׃
֍ ֍ ֍
(כד) מְגוֹרַת רָשָׁע – הצרה והרעה שהרשע מתחבא ממנה תמיד, ועושה תחבולות להנצל ממנה, הִיא זו שתְבוֹאֶנּוּ לבסוף, ולא יועילו לו כל תחבולותיו. וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן – ואילו הצדיקים, לא רק שתבוא אליהם הטובה, אלא שתבוא אליהם בלי תחבולות והשתדלות כלל, אלא רק על ידי שיתאוו וירצו אותה, ה' יתן להם אותה בהשגחתו.
(כה) כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע – כיון שלרשע אין יסוד וקיום אמיתיים בעולם, הרי הוא כעץ ללא שורשים, ולכן אף שבשנים הרגילות ימשך קיומו כפי חוקי הטבע, אך כאשר תבוא עת מהומה, תעקרנו הסופה ממקומו, עד שיתבטל קיומו ולא יֵרָאֶה עוד. וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם – לצדיק יש קיום אמיתי וחזק בעולם, הן מצד שלמות נפשו והן מצד השגחת ה' עליו, ולכן לא רק שרוח וסופה לא תנידנו ממקומו, אלא אדרבה, הוא היסוד שיחזיק את העולם כולו, וכפי שהיה עם נח, שבעת שבא המבול על כל יושבי תבל, הוא היה היסוד שנשאר קיים וממנו המשיך אחר כך קיום העולם לדורות.
