וחסרון נוסף בענין האכילה היתירה, שהרי אמרו חז"ל שכל מה שאוכל האדם בימי החול, מעבר למה שהוא צריך כדי להיות בריא לעבודת השם יתברך, מוסיף כח בסטרא אחרא וביצר הרע להחטיאו, ומאבד את הזמן יקר הערך. וכל ההנאות ותענוגי העולם הזה הכל הבל ורעות רוח, הבל הבלים שאין בהם ממש.
ולכן, מי האיש החפץ חיים, יתגבר ויסתפק במועט באכילה ושתיה, וכן במלבושים ודירות יבחר לו דרך אמצעי כברכת ה' אשר נתן לו, ולא ילך אחר המותרות, והשאר יתן לצדקה לעמלי תורה ויקנה לו חיי העולם הבא. וכן מצינו בדוד מלך ישראל, שהיה מצמצם בהנאותיו ובתענוגי מלכים, ואת מה שחסך בכך היה מפריש לבנין בית המקדש ואסף הון רב.
