יד) גבלה – לש את הסולת של מנחת החוטא במים, וקמץ, כשירה. לא נאמר בפסוק שצריכה המנחה להיות 'חריבה' אלא משמן, שלא יתן בה שמן, אך אין הכוונה שתהיה חריבה לגמרי, ולכן אינה נפסלת בנתינת מים.
טו) מנחה שקמצה פַּעֲמָיִם, כשירה, ואפילו אם קמצה פעמים רבות, והוא – ובתנאי שיקטיר כזית מהקומץ בבת אחת, שאין הקטרה פחותה מכזית.