ח) אין מזמנין אלא על מי שאכל כזית פת ולמעלה. שבעה שאכלו פת, ושלשה אכלו עמהן ירק או ציר וכיוצא בהן, מצטרפין לזמן בשם, והוא שיהיה המברך מאוכלי הפת. אבל ששה שאכלו פת וארבעה אכלו ירק, אין מצטרפין, עד שיהיו אוכלי הפת רוב הניכר, והיינו לפחות שבעה. במה דברים אמורים, בעשרה, אבל בשלשה, צריך שיאכלו כל אחד ואחד מהן כזית פת, ואחר כך מזמנין:
ט) שנים שאכלו, וגמרו מלאכול, ובא שלישי ואכל, אם יכולין לאכול עמו כל שהוא, ואפילו משאר אוכלין, מצטרף עמהן. וחכם גדול שבמסובין הוא שמברך לכולן, אף על פי שלא בא אלא באחרונה:
תפריט
תפריט
רביעי
ד' סיון התשפ"ו
