240. מצוות (ג)

ואם יאמר אדם, מי לא ידע בכל אלה שיפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, ורע ומר עזוב את ה' ועבור מצוותיו מכל רעות שבעולם, וידענו איזוהי דרך ישרה, אבל יצר לב האדם רע וקשה כברזל, ואיני יכול להילחם נגדו. אף זו אינה תשובה, ואין טענה זו פוטרת אותם מיום הדין הגדול והנורא, שכבר אמר הקדוש ברוך הוא 'בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, שהמאור שבה מחזירן למוטב. ואפילו אם היצר קשה כברזל, מתפוצץ'. ובריאת היצר הרע נעשתה לטובת האדם, כדי שיתגבר עליו ויקבל שכר. ואם יאמר אדם 'לא הם ולא שכרם', אם כן למה לו חיים, שהרי קודם בואו לעולם היה כמלאכי השרת שמקבלים מה' מתנת חינם, ולא שלחו הקדוש ברוך הוא לעולם הזה אלא כדי שיהנה מיגיעו, בהיותו מתגבר על יצרו, ויש לו לשמוח בראותו שיצרו מסיתו לעבור עבירה או לבטל מצוה, ואז יתגבר כארי לכוף את יצרו, כי ידע נאמנה שרצה הקדוש ברוך הוא לזכותו ולהרבות שכרו, שהרי אמרו שגדול הוא השכר שנותנים לאדם על מצוה שעושה, או על הימנעותו מלעשות עבירה, כאשר יצרו תוקפו, יותר משכר של מאה מצוות שאין יצרו תוקפו. ואין שום אדם יכול לומר לא יכולתי לעמוד על המשמר מלעבור עבירה פלונית, ולא עצרתי כוח מלקיים מצוה פלונית, כי כל אשר יחפוץ האיש יעשה, ויכול לעשות שיגיעו מעשיו למעשה אבותינו אברהם יצחק ויעקב וכל הצדיקים, כי גם הם היו ילודי אשה, וגם להם היה יצר הרע כמונו. וגם עתה, בכל דור ודור יש ויש אנשים צדיקים.