ט וָֽאֶרְחָצֵ֣ךְ בַּמַּ֔יִם וָֽאֶשְׁטֹ֥ף דָּמַ֖יִךְ מֵֽעָלָ֑יִךְ וָֽאֲסֻכֵ֖ךְ בַּשָּֽׁמֶן׃ י וָֽאַלְבִּישֵׁ֣ךְ רִקְמָ֔ה וָֽאֶנְעֲלֵ֖ךְ תָּ֑חַשׁ וָֽאֶחְבְּשֵׁ֣ךְ בַּשֵּׁ֔שׁ וַֽאֲכַסֵּ֖ךְ מֶֽשִׁי׃ יא וָֽאֶעְדֵּ֖ךְ עֶ֑דִי וָֽאֶתְּנָ֤ה צְמִידִים֙ עַל־יָדַ֔יִךְ וְרָבִ֖יד עַל־גְּרוֹנֵֽךְ׃
֍ ֍ ֍
(ט) ואת הדברים שלא עשו לך בעת שנולדת, עשיתי לך כעת, וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ, וָאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן, לעדן את הבשר [בעת שעברו ישראל בים סוף רחץ מהם ה' את הדעות הכוזבות, כי האמינו בו כולם. אחר כך נתן להם חוקים ומשפטים, בדומה לסיכה בשמן].
(י) וָאַלְבִּישֵׁךְ בגדי רִקְמָה [כך בהר סיני נתן ה' לישראל את התורה, וכאילו הלביש להם בגדי פאר רוחניים, להיות לו ממלכת כהנים וגוי קדוש], וָאֶנְעֲלֵךְ נעלים העשויות מעור תָּחַשׁ, וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ – בחגורת פשתן, וַאֲכַסֵּךְ כיסיתי את ראשך וגופך בבגד מֶשִׁי [וארבעת הבגדים שהוזכרו כאן רומזים לארבעת בגדי הכהונה, רקמה כנגד הכתונת, נעלי תחש כנגד המכנסים, השש הוא האבנט, והמשי הוא המגבעת].
(יא) וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי – קישטתי אותך בתכשיטים מעל הבגדים [והם שש מאות ושלש עשרה המצוות שניתנו לישראל], וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ [כנגד המצוות שנעשות בידים], וְרָבִיד – שרשרת עַל גְּרוֹנֵךְ [כנגד המצוות הנעשות בקול ובדיבור, ולכן אמר 'גרונך' ולא 'צוארך', לרמז שהוא תכשיט פנימי, בגרון, שממנו יוצא הדיבור].
