ז) ארבעה דברים פוסלין את המים, א. שינוי מראה, ב. וגלוי, ג. ועשיית מלאכה בהן, ד. והפסד שמונע את הבהמה מלשתות מהן. כיצד, מים שנשתנו מראיתן, בין בכלים בין בקרקעות, בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומן, הרי אלו פסולין. וכן אם נתגלו גלוי האוסר אותן משתייה, נפסלו לנטילת ידים:
ח) כל מים שנעשה בהן מלאכה, נעשו 'שופכין', ופסולין לנטילת ידים. כיצד, מים שאובין שהדיח בהן כלים, או ששרה בהם פתו, וכיוצא בזה, בין בכלים בין בקרקעות, פסולין לנטילת ידים. הדיח בהן כלים מודחין או חדשים, לא פסלן. מים שהנחתום מטבל בהן את הכעכים, פסולין. ושהוא חופן מהן בשעת לישה, כשרים, שהמים שבחפניו הן שנעשו בהן מלאכה, והם כבר יצאו מהכלי, אבל המים שחפן מהם, הרי הן נשארים בכשרותן:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
