משנה ב: הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ, וּמֵת חֲתָנוֹ, אָמְרוּ חֲכָמִים, יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר, לְאָחִיךָ הָיִיתִי רוֹצֶה לִתֵּן, וּלְךָ אִי אֶפְשִׁי לִתֵּן:
משנה ב: הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ – אדם שקידש את בתו, וקצב סכום מסוים לתת לחתנו לאחר הנישואין, וְקודם הנישואין מֵת חֲתָנוֹ ללא ילדים קודם שקיבל את המעות, וייבם אחיו של חתנו את ביתו, ותובע היבם שיתן לו חותנו את הסכום שקצב לאחיו המת, אָמְרוּ חֲכָמִים, יָכוֹל הוּא [-החותן] שֶׁיֹּאמַר, לְאָחִיךָ הָיִיתִי רוֹצֶה לִיתֵּן סכום זה, וּלְךָ אִי אֶפְשִׁי לִיתֵּן [אבל אם היה החתן עצמו חי, היה יכול לתבוע מחותנו שיתן לו את הסכום שהתחייב לו, או שלא ישא את הבת].
