י) שלשה שאכלו כאחד, כיון שהתחייבו בזימון, אינן רשאין ליחלק ולברך כל אחד בפני עצמו, וכן ארבעה, וכן חמשה. וששה שאכלו כאחד, יש להם ליחלק, וכל שלשה יזמנו בפני עצמם, עד עשרה. אבל מעשרה ולמעלה, כיון שהתחייבו לזמן בהזכרת ה', אינם רשאים ליחלק, עד שיהיו עשרים או יותר, שכל זמן שיחלקו ותהיה ברכת הזימון לכל חלק וחלק כזימון הכל, יש להם ליחלק:
יא) שלשה בני אדם, שבאו משלש חבורות של שלשה שלשה, כלומר, שהיו מתחילה שלש חבורות של שלשה בני אדם, ומכל חבורה בא אדם אחד, והצטרפו שלשתם, אינן רשאין ליחלק, כיון שכל אחד מהם חייב בזימון מחמת חבורתו הראשונה. ואם כבר זימן כל אחד ואחד מהן בחבורה שלו, רשאין ליחלק, ואינן חייבין בזימון, לפי שכבר זימנו עליהן. שלשה שישבו לאכול פת, אף על פי שכל אחד ואחד אוכל משלו, אינן רשאין ליחלק:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
