א) שלש מחשבות הן שפוסלין את הקרבנות, אם חשבם הכהן בשעת העבודה, ואלו הן, א. מחשבת שינוי השם. ב. ומחשבת שינוי המקום. ג. ומחשבת שינוי הזמן.
מחשבת שינוי השם כיצד, זה השוחט את הזבח שלא לשמו, כגון שהיה זה קרבן עולה, ויַחְשֹׁב הכהן שהוא שלמים. או שישחטנו לשם עולה ושלמים, או לשם שלמים ולשם עולה. או ששחט הזבח שלא לשם בעליו, בכל אחת ממחשבות אלו, זו היא מחשבת שינוי השם.
מחשבת המקום כיצד, כגון ששחט את הזבח לשמו, על מנת לזרוק דמו או להקטיר ממנו דבר הראוי להקטרה חוץ לעזרה. או לאכול ממנו דבר הראוי לאכילה חוץ למקום אכילתו. זו היא מחשבת המקום. וזבחים שחשב בהן מחשבה זו הם הנקראים זבחים ששחטן חוץ למקומן.
מחשבת הזמן כיצד, כגון ששחט את הזבח לשמו, על מנת לזרוק דמו מאחר שתשקע החמה, שאינו זמן זריקתו [שהרי צריך לזרוק את הדם בו ביום], או להקטיר ממנו דבר הראוי להקטיר למחר, מאחר שיעלה עמוד השחר שאינו זמן הקטרתו [שהרי זמן הקטרתם כל הלילה, עד עלות השחר], או לאכול ממנו דבר הראוי לאכילה לאחר זמן הראוי לאכילתו [כל קרבן לפי זמנו הכתוב בתורה], זו היא מחשבת הזמן. וזבחים שחשב בהן מחשבה זו הם הנקראים זבחים שנשחטו חוץ לזמנן, והם הנקראים 'פגול' בכל מקום, וזהו 'פגול' האמור בתורה.
