נד לְמַ֨עַן֙ תִּשְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֔ךְ וְנִכְלַ֕מְתְּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית בְּנַֽחֲמֵ֖ךְ אֹתָֽן׃ נה וַֽאֲחוֹתַ֗יִךְ סְדֹ֤ם וּבְנוֹתֶ֨יהָ֙ תָּשֹׁ֣בְןָ לְקַדְמָתָ֔ן וְשֹֽׁמְרוֹן֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ תָּשֹׁ֖בְןָ לְקַדְמָתָ֑ן וְאַתְּ֙ וּבְנוֹתַ֔יִךְ תְּשֻׁבֶ֖ינָה לְקַדְמַתְכֶֽן׃ נו וְל֤וֹא הָֽיְתָה֙ סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֔ךְ לִשְׁמוּעָ֖ה בְּפִ֑יךְ בְּי֖וֹם גְּאוֹנָֽיִךְ׃ נז בְּטֶרֶם֮ תִּגָּלֶ֣ה רָֽעָתֵךְ֒ כְּמ֗וֹ עֵ֚ת חֶרְפַּ֣ת בְּנוֹת־אֲרָ֔ם וְכָל־סְבִֽיבוֹתֶ֖יהָ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים הַשָּׁאט֥וֹת אוֹתָ֖ךְ מִסָּבִֽיב׃
֍ ֍ ֍
(נד) ומבאר את שלשת הדרגות של הבושה שיהיו למלכות יהודה, לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ – בתחילה תתביישי במעשייך הרעים, וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן – כאשר תצטרכי לנחם את שומרון וסדום ולהצדיק אותם בדין, תכירי שהטעם לכך הוא בגלל שעוונך היה גדול משלהם, ותתביישי בכך יותר.
(נה) וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן, וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן, ורק אחר כך, כנגררת וטפילה להן, וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן.
(נו) ומבאר את מה שאמר בתחילה (פסוק נ"ב) "שְׂאִי כְלִמָּתֵךְ אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ לַאֲחוֹתֵךְ" כלומר ששפטת את אנשי סדום והרשעת אותם במשפט, וְלוֹא הָיְתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְ בְּיוֹם גְּאוֹנָיִךְ, בתמיהה, כלומר, וכי בזמן גדולתך וגאוותך לא היית משתמשת ב'סדום' כמשל ושנינה לחוטאים, באומרך שמי שפרע מאנשי סדום הוא יפרע מאלו שחוטאים עתה, עד שנשמע בפיך תמיד כלימתה של סדום.
(נז) וכך היית עושה בְּטֶרֶם תִּגָּלֶה רָעָתֵךְ, כְּמוֹ עֵת חֶרְפַּת בְּנוֹת אֲרָם וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים הַשָּׁאטוֹת אוֹתָךְ מִסָּבִיב, כלומר, את עשית לסדום כי שעתה עושים לך, כי עתה, לאחר שהתגלתה חרפתך ונענשת גם את, מחרפות ומבזות אותך בנות ארם ופלשתים, באומרן שאת דומה לסדום במעשייך ובעונשים שבאו עלייך, כמו שנאמר (דברים פרק כ"ט פסוקים כ"ב-כ"ג) "גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ, לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב, כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם, אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם, עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם, אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם".
