נא וְשֹׁ֣מְר֔וֹן כַּֽחֲצִ֥י חַטֹּאתַ֖יִךְ לֹ֣א חָטָ֑אָה וַתַּרְבִּ֤י אֶת־תּֽוֹעֲבוֹתַ֨יִךְ֙ מֵהֵ֔נָּה וַתְּצַדְּקִי֙ אֶת־אֲחוֹתַ֔יִךְ בְּכָל־תּֽוֹעֲבֹתַ֖יִךְ אֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂית׃ נב גַּם־אַ֣תְּ ׀ שְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֗ךְ אֲשֶׁ֤ר פִּלַּלְתְּ֙ לַֽאֲחוֹתֵ֔ךְ בְּחַטֹּאתַ֛יִךְ אֲשֶׁר־הִתְעַ֥בְתְּ מֵהֵ֖ן תִּצְדַּ֣קְנָה מִמֵּ֑ךְ וְגַם־אַ֥תְּ בּ֨וֹשִׁי֙ וּשְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֔ךְ בְּצַדֶּקְתֵּ֖ךְ אַחְיוֹתֵֽךְ׃ נג וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ן אֶת־שְׁב֤וּת סְדֹם֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־שְׁב֥וּת שֹֽׁמְר֖וֹן וּבְנוֹתֶ֑יהָ וּשְׁב֥וּת שְׁבִיתַ֖יִךְ בְּתוֹכָֽהְנָה׃
֍ ֍ ֍
(נא) וְשֹׁמְרוֹן, שהם עשרת השבטים, אמנם קיבלו את התורה והמצוות וראויים להענש על כך שעבדו עבודה זרה, אבל כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה, כי הם חטאו רק בדברים שבין אדם למקום, ואילו אנשי יהודה חטאו בעבירות שבין אדם לחבירו [ולהלן (פרק כ"ב פסוקים ו'-י"ב) מונה את כל חטאי יהודה, ורובם בענינים שבין אדם לחבירו], וַתַּרְבִּי אֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ מֵהֵנָּה, כי חטאיהם של אחז ומנשה מלכי יהודה היו גדולים וחמורים מהעבירות של מלכי ישראל, וַתְּצַדְּקִי אֶת אֲחוֹתַיִךְ בְּכָל תּוֹעֲבֹתַיִךְ אֲשֶׁר עָשִׂית, כלומר, לעומת מעשייך הרעים היו עשרת השבטים שבשומרון נחשבים כצדיקים, כי אצלם לא היתה השראת השכינה ובית המקדש והסנהדרין, כפי שהיה בארץ יהודה, וכן לא היו להם נביאים רבים ומקומות מקודשים שבהם ילמדו ליראה את ה'.
(נב) עתה מבאר שהעונש הבא על ארץ יהודה יהיה כרוך בסדום ושומרון, גַּם אַתְּ שְׂאִי כְלִמָּתֵךְ אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ לַאֲחוֹתֵךְ, כלומר, מה ששפטת את סדום והרשעת אותה בדינך, כעת את תקבלי את אותו עונש שגזרת עליהן בדעתך [ו'פללת' הוא לשון משפט, כמו "וְנָתַן בִּפְלִלִים". ובפסוק נ"ו יבאר היכן שפטה כך מלכות יהודה את סדום], וזה יהיה לך לכלימה רבה, כי בְּחַטֹּאתַיִךְ אֲשֶׁר הִתְעַבְתְּ מֵהֵן הרי תִּצְדַּקְנָה מִמֵּךְ [-מכח מעשייך הרעים תחשבנה הן לצדיקות]. ועונש נוסף של בושה יהיה לך, וְגַם אַתְּ בּוֹשִׁי מעצמך וּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ שתבוא עלייך מאחרים בְּצַדֶּקְתֵּךְ אַחְיוֹתֵךְ, כלומר, כאשר ירצה ה' להשיבך לארצך, יעביר לפנייך את סדום ואת שומרון שתשפטי אותם שוב, וכיון שגם את חטאת באותם חטאים תהיי מוכרחת להצדיק אותם בדין, וזה יהיה לך לבושה וכלימה, כי הכל יכירו שאת מצדיקה אותם בגלל שחטאת כמותם בעצמך.
(נג) והבושה השלישית שתהיה בענין זה, כי כאשר ישובו כולם לארצם, וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן – אחזיר תחילה אותן, אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ, וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ, כאילו הן העיקר, וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה – ואת שבותך, ארץ יהודה, אשיב בתוכן, להראות שאת נגררת אחריהן, והן העיקר בחזרתן ואת הטפלה, כי הם צדיקים ממך.
