משנה ב: רַבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק בֵּן נְכָסִים לִנְכָסִים. נְכָסִים הַיְדוּעִים לַבַּעַל, לֹא תִמְכּוֹר. וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, בָּטֵל. שֶׁאֵינָן יְדוּעִים לַבַּעַל, לֹא תִמְכּוֹר. וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּם:
משנה ב: במשניות הקודמות התבאר דינה של האשה המוכרת נכסי מלוג, ומשנתנו מביאה את דעת רבי שמעון, הסובר שיש חילוק אחר בדינים אלו: רַבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק – מחלק לענין זה של מכירת הנכסים על ידי האשה, בֵּין נְכָסִים לִנְכָסִים, שאם היו אלו נְכָסִים הַיְדוּעִים לַבַּעַל – נכסים שידע הבעל שהם קיימים, , לֹא תִּמְכֹּר כלל לאחר שנישאת, ואף שהיו ברשותה קודם האירוסין, וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, בָּטֵל. וְאילו נכסים שֶׁאֵין יְדוּעִין לַבַּעַל, שלא ידע הבעל כלל על קיומם, לכתחילה לֹא תִּמְכֹּר, וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּים.
