משנה ג: הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא עַל אַלְמְנַת עִסָּה שֶׁהִיא כְשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה, שֶׁהָעִסָּה כְּשֵׁרָה לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, קִבַּלְנוּ עֵדוּתְכֶם, אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה שֶׁגָּזַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִין עַל כָּךְ. הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְעִים לָכֶם לְרַחֵק, אֲבָל לֹא לְקָרֵב:
משנה ג: הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא, עַל אַלְמָנַת עִסָּה שֶׁהִיא כְשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה, כלומר, משפחה שהתערב בהם ספק חלל, הפוסל את אשתו לכהונה, ונשאת אשה לאחד מבני המשפחה, ומת בעלה, שעתה יש בפנינו ספק ספיקא על כשרותה, שמא בעלה לא היה אותו ספק חלל כלל, ואף אם היה הוא אותו ספק חלל, שמא לפי האמת לא היה חלל, ולא נפסלה לכהונה [ומכונה 'אלמנת עיסה', כשם שהעיסה בלולה מחומרים שונים שאינם ניכרים בה, כך היא מעורבת בספיקות שונים ואין ידוע מה האמת], והעידו שהיא מותרת להנשא לכהן, ואין פוסלים אותה מספק, כיון שיש לה חזקת כשרות, שֶׁהָעִסָּה כְּשֵׁרָה לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב, כלומר, שאותה משפחה שהתערב בה ספק איסור הרי היא ככל המשפחות המיוחסות בישראל, שמאמינים לבני המשפחה לומר אם אחת מבנות המשפחה נטמאה ונאסרה לכהונה או לא, וכך משפחה זו, על אף שידוע שהתערב בהם ספק חלל. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, קִבַּלְנוּ עֵדוּתְכֶם, ומאמינים אנו לכם שכך שמעתם, אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה שֶׁגָּזַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִין עַל כָּךְ, להתיר אלמנת עיסה לכתחילה, הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְעִים לָכֶם לְרַחֵק, אם תאמרו שהיא אסורה, אֲבָל לֹא שומעים לכם לְקָרֵב, אם תאמרו מותרת.
