שבת
כ"ט אייר התשפ"ו
שבת
כ"ט אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 110, ספר יחזקאל, פרק יז, יא-יד

יא וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ יב אֱמָר־נָא֙ לְבֵ֣ית הַמֶּ֔רִי הֲלֹ֥א יְדַעְתֶּ֖ם מָה־אֵ֑לֶּה אֱמֹ֗ר הִנֵּה־בָ֨א מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֤ל יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ וַיִּקַּ֤ח אֶת־מַלְכָּהּ֙ וְאֶת־שָׂרֶ֔יהָ וַיָּבֵ֥א אוֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בָּבֶֽלָה׃ יג וַיִּקַּח֙ מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֔ה וַיִּכְרֹ֥ת אִתּ֖וֹ בְּרִ֑ית וַיָּבֵ֤א אֹתוֹ֙ בְּאָלָ֔ה וְאֶת־אֵילֵ֥י הָאָ֖רֶץ לָקָֽח׃ יד לִֽהְיוֹת֙ מַמְלָכָ֣ה שְׁפָלָ֔ה לְבִלְתִּ֖י הִתְנַשֵּׂ֑א לִשְׁמֹ֥ר אֶת־בְּרִית֖וֹ לְעָמְדָֽהּ׃

 

֍              ֍               ֍

 

(יא) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר.

(יב) אֱמָר נָא לְבֵית הַמֶּרִי – לישראל הממרים את דברי, הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה אֵלֶּה, ומה הנמשל לענין זה, אֱמֹר, הִנֵּה בָא מֶלֶךְ בָּבֶל אל יְרוּשָׁלִַם, והוא הנשר הגדול שבא אל הלבנון [והוא 'גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם', כי היה כמעופף במהירות לכל קצות הארץ, 'אֶרֶךְ הָאֵבֶר', כי היו לו כח ועוצמה, 'מָלֵא הַנּוֹצָה', כי היתה ארצו מלאה המון אדם, 'אֲשֶׁר לוֹ הָרִקְמָה', כי היו לו הוד והדר ושכיות חמדה], וַיִּקַּח אֶת מַלְכָּהּ, שהוא יכניה מלך יהודה, ועליו המשיל 'וַיִּקַּח אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז', וְאֶת שָׂרֶיהָ, שעליהם אמר 'אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו קָטָף', כי הם משולים לראשי הענפים, וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו בָּבֶלָה, ועל זה אמר במשל 'וַיְבִיאֵהוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמוֹ', כי בבל היתה ארץ שבה מתקבצים כל הסוחרים [ו'כנען' הוא כינוי לסוחר], וכאילו נמסרו ליד הרוכלים הסובבים מבית לבית, כי אנשי בבל השתמשו בגולי בבל לצרכיהם.

(יג) וַיִּקַּח מלך בבל מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה את צדקיהו, כשם שלקח הנשר ענף מהארז, וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית, וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה – בשבועה, כשם שהרכיב הנשר את הענף של הארז באופן שיהיה תחתיו ולא תהיה לו מלכות עומדת ומתקיימת בפני עצמה, ולא הרכיבו בעץ משובח שיתן לו מלכות תקיפה, אלא וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח – נטל מצדקיהו את כל הטוב והחוזק של הארץ, כדי שתהיה מלכותו חלשה ודלה, ולכן המשיל זאת כאילו הרכיבו בצפצפה, שזהו עץ גרוע וחלש.

(יד) וכוונתו של נבוכנצר בכך היתה לִהְיוֹת מלכות יהודה מַמְלָכָה שְׁפָלָה, לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא, בדומה לגפן שענפיה החלשים נגררים על הארץ [אמנם דימה אותו לגפן הנותנת פירות, כך רצה שצדקיהו יתן לו מיסים רבים], לִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתוֹ לְעָמְדָהּ, בדומה לענפי הגפן שהיו פונות וכפופות אל הצפצפה. אמנם לא התקיימה מחשבתו של נבוכדנצר, כי התחזק צדקיהו במלכותו, ועל זה נאמר במשל 'וַתְּהִי לְגֶפֶן, וַתַּעַשׂ בַּדִּים, וַתְּשַׁלַּח פֹּארוֹת', כי הצמיח ענפים חזקים, מצמיחי פירות משובחים, וכשהתחזק צדקיהו כל כך לא שמר את בריתו עם נבוכדנצר.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-367-ספר-ישעיהו-פרק-סב-א-ג