יט) שני כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן, או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן, הדם יזרק, והבשר יאכל, אף על פי שלא עלו לצבור לשם חובה. ואם היתה שבת, לא יזרוק את הדם, ואם זרק, הורצה להקטיר אימורין לערב.
כ) וכן שלמי נזיר ששחטן שלא לשמן, אף על פי שלא עלו לבעלים לשם חובה, הרי הן נאכלין ליום ולילה, ואינן טעונין הבאת לחם. וכן אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן, אף על פי שלא עלו לבעלים לשם חובה, הרי הן נאכלים.
